פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      לא ינום ולא יישן, גם לא בחופש הגדול

      הפרעת הקשב והריכוז לא הולכת לישון בלילה וגם שלא בחופש בגדול: על הקשר בין הפרעת קשב וריכוז לנדודי שינה

      ילד ישן (ShutterStock)
      בסביבות גיל 12 חצי מהילדים הסובלים מ?ADHD יתקשו להירדם (אילוסטרציה: shutterstock)

      החופש הגדול הוא יציאה מסיבית מהשגרה, ובעיקר משגרת שעות השינה של הילדים. השינוי בשגרת היממה הוא הזדמנות טובה לבחון את השפעת הפרעת הקשב על השינה של הילדים.

      ככל שמתפזר הערפל סביב הגורמים להפרעת הקשב והריכוז והחוקרים מבינים כי להפרעה יש כנראה שורשים נוירולוגיים, מתבהר גם הקשר בין הפרעת קשב ובין הפרעות שינה. מבוגרים וילדים רבים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מתקשים להירדם, מתקשים לישון שינה רציפה ומתקשים להתעורר. כפי שהפרעת הקשב איננה נעלמת בגיל ההתבגרות, היא גם לא נעלמת בלילה, ובטח שלא בחופש הגדול.

      הקישור בין ADHD להפרעות שינה הוא, כאמור, עניין חדש במחקר. עד לפני כמה שנים, לפי ההגדרה הרשמית כל התסמינים של הפרעת קשב היו אמורים להופיע לפני גיל 7. היות שהפרעות שינה אופייניות יותר לגיל מאוחר יותר ומופיעות בגיל 12 בערך, ובמחקר החלו להתמקד במבוגרים רק לאחרונה, עניין הפרעות השינה נזנח. אמנם בספרות המקצועית הפרעת הקשב לא נמנית כאחד הגורמים לנדודי שינה, אבל מעשית, בחלוף השנים לרוב הסובלים מהפרעת קשב וריכוז ברור הקשר בין מצבם ובין איכות השינה שלהם. במחקרים מסוימים אף נרמז כי טיפול בהפרעות השינה עשוי להקל את התסמינים של הפרעת הקשב.

      ציפורי לילה

      מרבית המבוגרים הסובלים מ?ADHD מדווחים כי קשה להם "לכבות את המחשבות" ולהירדם בלילה. רבים מעידים על עצמם כי הם ציפורי לילה שמקבלות מנת אנרגיה עם שקיעת השמש. אחרים מספרים כי הם עייפים במשך היום, ובכל זאת, ברגע שהראש מונח על הכרית המחשבות מתחילות להתרוצץ.

      לפני גיל ההתבגרות, מספר הילדים הסובלים מהפרעת קשב ומתקשים להירדם כפול ממספר הילדים ללא הפרעת קשב המתקשים להירדם והוא עולה בהדרגה ובעקביות עם הגיל. בסביבות גיל 12 מחצית מהילדים הסובלים מ?ADHD יתקשו להירדם ובבגרות המספרים גבוהים בהרבה.

      צעירים חסרי מנוח

      אחרי שנרדמו, השינה של רבים מהסובלים מ?ADHD איננה מהטובות. הם מסתובבים ומתהפכים ונוטים להתעורר בקלות למשמע כל רעש קטן. השינה איננה מרעננת והם מתעוררים עייפים. הם נוהגים להתעורר רק אחרי 3?4 "סנוזים" של השעון המעורר, במקרה של ילדים אבא ואימא יצטרכו להשקיע מאמצים רבים בהקמתם מהמיטה. מדובר בילדים עקשניים למדי שילחמו על דקות בודדות של שינה בנחישות. רבים מהם מעידים כי הם לא חשים ערניים עד לשעות הצהריים.

      ילד ישן שוכב על דשא (ShutterStock)
      אולי פשוט משעמם להם (אילוסטרציה: shutterstock)

      מה אפשר לעשות?

      • הקפידו על שעות שינה קבועות, גם בסופי שבוע, גם בחופש הגדול. ההמלצה תקפה למבוגרים ולילדים. קבעו לכם זמן ריאלי לכניסה למיטה ודבקו בו.

      • השתמשו במיטה לשינה ולא לצפייה במסכים. מנעו מהילדים צפייה בטלוויזיה לפני השינה. ייתכן שעדיף להוציא את המסכים השונים מחדר השינה באופן קבוע.

      • לקראת שעת השינה החשיכו את החדר, ושמרו בו על שקט. צמצמו הפרעות פוטנציאליות למינימום.

      • במשך היום הקפידו שהילדים יוציאו אנרגיה, אבל הימנעו מאימון גופני כשלוש שעות לפני השינה. האדרנלין עשוי להביא לנדודי שינה.

      • הקפידו לסיים את ארוחת הערב כמה שעות לפני השינה. אם הילד רעב אפשר לתת לו חטיף קטן. ארוחה שלמה לפני השינה תכביד על הגוף במהלך הלילה.

      חוקרים מסוימים קושרים את רמת הערנות לעניין של הסובל מ?ADHD בעיסוקו. כל עוד הילד או האדם המבוגר עוסק בדבר שמעניין אותו תסמיני ההפרעה לא ניכרים בו והוא חש ערני. לעומת זאת, כאשר הוא מאבד עניין הוא עשוי להירדם. במצב כזה רואים עלייה דרמטית בגלי התטא במוח והפרעת גלי האלפא והבתא, האופייניים למצבי ערות. לא תמיד ערנות קשורה לשעות השינה או לאיכותה, כמו אצל הסטודנט שנרדם בשורה האחורית של האודיטוריום, ייתכן שמדובר ברמת העניין בפעולה המבוצעת. על כל פנים, היות שרמת העניין בכל פעולה היא אינדיווידואלית, מעט ידוע לחוקרים על השינה הספונטנית הזו.