פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הפרעת קשב: הסימנים שמצביעים על התסמינים

      מרבית המומחים מסכימים היום שהנטייה להתפתחות הפרעת קשב היא נטייה מולדת, אולם רוב התסמינים ניתנים לזיהוי רק בבית הספר היסודי. מדוע זה קורה וכיצד תזהו אותם בעיתוי הנכון?

      הפרעת קשב (ShutterStock)
      בהתחלה זה נראה רגיל (צילום: shutterstock)

      מרבית הילדים מאובחנים בשלב כלשהו בתסמיני הפרעת הקשב – קשיי ריכוז, פעלתנות יתר ואימפולסיביות. למעשה מדובר ב"תסמינים" של ילדו?ת שמופיעים כמעט אצל כל ילד וילד. זו הסיבה לזיהוי המאוחר של ההפרעה: התסמינים נראים לרוב כאוסף של התנהגויות האופייניות לילדים באופן כללי. בדרך כלל ההבדל בא לידי ביטוי בכניסה לבית הספר.

      בשלב זה ילדים שאינם סובלים מהפרעת קשב יפטרו בדרך כלל מהתסמינים ואילו אצל אלו שסובלים ממנה לא יחול שינוי משמעותי בעניין. בשנים העוקבות הפער הזה ילך ויגדל.

      מהם הסימנים וכיצד הם באים לידי ביטוי?

      קשיי ריכוז: קושי בביצוע פעולה אחת ובסיומה (לפני שלב השעמום), קשיים בהקשבה בשל הסחות דעת, קשיים במעקב אחר הוראות ובעיבוד מידע.

      פעלתנות יתר: תזזיתיות, היעדר יכולת לשבת בשקט בעת פעילות רגועה כמו אכילה או קריאת ספר, דיבור יתר והקמת רעש, מעבר מהיר מצעצוע לצעצוע.

      אימפולסיביות: חוסר סבלנות לאחרים, סירוב לחכות לתור בעת משחק חברתי, כניסה לדברי האחר, התפרצויות רגשיות, התנהגות אגרסיבית בעת משחק, היעדר פחד ואומץ לב מופרז בחברת זרים.

      דברים שרואים משם

      סביבת בית הספר היא קרקע פורייה לגילוי התסמונת משום שהפעילות בכיתה דורשת מהילדים סבלנות, ריכוז ושליטה עצמית. מרבית הילדים אינם נדרשים לאלו בגן הילדים או בגינת המשחקים, בשנים שקודמות לגיל בית הספר. בדרך כלל בסביבות גיל 7 (כיתה א' או ב') מרבית ההורים שמים לב להיעדר קשב, לפעלתנות יתר ולאימפולסיביות היוצאות מגדר הרגיל.

      ייתכן שתבחינו בקושי של הילד להתרכז בהכנת שיעורי הבית אפילו לדקות בודדות (גם אם אתם צמודים אליו ומנסים לעזור לו) וייתכן שהאבחון יגיע בכלל מכיוונכם: תבינו פתאום שבסוף היום אתם עייפים מטיפול בילד בן 8 לא פחות משהייתם כשהיה בן שנתיים.

      במקרים רבים קשה להחליט אם מדובר בתהליך התבגרות רגיל ("להרבה ילדים בני 6 קשה לשבת ולהכין שיעורי בית, לא?") ולפעמים נדמה שהקשיים נובעים מגישת החינוך בבית ("אולי לא הצבנו לו מספיק גבולות?"). זו הסיבה שבגללה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) ממליצה לרופאי הילדים לבדוק את התנהגות הילד בסביבה אחת לפחות מחוץ לבית. השוואת התנהגות הילד בשתי סביבות יכולה לעזור בתהליך האבחון.

      הפרעת קשב (ShutterStock)
      למה הוא לא מסוגל לשבת שתי דקות? (צילום: shutterstock)

      חשוב לדייק באבחנה

      לרוב ההורים קשה להצליב את ההתנהגות שהם מבחינים בה עם השמות הגדולים והמלחיצים של הדיאגנוזות הרפואיות. במקום לחשוב על הילד כאימפולסיבי מרבית ההורים ישאלו את עצמם "למה הוא לא מסוגל לשבת בשקט שתי דקות?", במקום להצביע על הפרעת קשב תעלנה מחשבות כמו "הוא כל הזמן חולם בהקיץ ואף פעם לא עונה על שאלות", "למה הוא מאבד הכל?" ו"מה כל כך מסובך בלסדר את החדר?"

      האינטואיציה חמקמקה וחשוב לדעת שגם הילדים השקטים והמנומסים ביותר יכולים לסבול מההפרעה. חשוב גם לדעת שלפעמים להורים ולמורים קל מאוד לאבחן את תסמיני הפרעת הקשב כתסמינים של בעיות אחרות, ולהפך: להצביע על הפרעת קשב כאשר מדובר בבעיות משמעת.

      בשורה התחתונה, אם אתם מתלבטים ולא בטוחים – פנו לרופא המשפחה. הוא אמור לסייע לכם להבין אם ההתנהגות של הילד שלכם קיצונית ביחס להתנהגות של ילדים אחרים בגילו או שהכל די תקין. אמנם אין תרופה שמבטלת את הפרעת הקשב, אך אפשר בהחלט להקל את התסמינים ולסלול כך את דרכו של הילד לעתיד טוב יותר בשנות בגרותו.