מה חדש? מחקרים עדכניים על הפרעות קשב

מחקר חדש שחושף עיכוב בהבשלת הקשרים המוחיים אצל ילדים עם הפרעת קשב מצטרף לממצאים המצביעים על כך שמוחם מתבגר באופן נורמלי, אבל בקצב אחר. בעתיד ניתן יהיה לאבחן את ההפרעה ולעקוב אחרי הצלחת הטיפול בסריקה מוחית

מוח אנושי (ShutterStock)
בעתיד - אבחון בסריקת MRI? (צילום: ShutterStock)

בעשורים האחרונים מחלחלת ההבנה שהפרעת קשב וריכוז (ADHD), המקשה על חייהם של ילדים ומבוגרים רבים כל-כך, היא לא תוצאה של עצלנות או של הרגלים לא טובים, אלא מצב רפואי לכל דבר שמקורו בגנים. במקביל, נחשף אט-אט הבסיס הנוירולוגי של התופעה. האם מוחם של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז פשוט מחווט אחרת? על פי המחקרים העדכניים, נראה שהתשובה היא בהחלט כן, אם כי המדענים עדיין רחוקים מלהכריז שבידיהם כל התשובות.

הצטרפו לכנס הווירטואלי הראשון להורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז

עוד על הפרעות קשב וריכוז:
איך יודעים אם לילד/ה שלי יש?
7 כלים פשוטים להתמודדות יומיומית
חו"ל עם הילדים - בלי להשתגע

מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת מישיגן והתפרסם בחודש שעבר בכתב העת המדעי היוקרתי Proceedings of the National Academy of Sciences חושף הבדל יסודי במבנה המוח בין ילדים עם ADHD לילדים אחרים בני גילם. המחקר מתמקד בקשר שבין הרשת המוחית המכונה "רשת מצב הברירה" (Default Mode Network) - רשת של אזורים במוח ש"נדלקת" בעת מנוחה ושולטת במחשבות שאדם חושב בינו לבין עצמו, במצבים של חלום בהקיץ, שקיעה בזיכרונות וכיוצא בזה - לרשתות מוחיות אחרות, שמאפשרות לנו להתרכז במשימות שמכוונת על ידי גירויים חיצוניים.

החוקרים גילו כי מוחותיהם של ילדים עם הפרעת קשב פיגרו מאחור בכל הנוגע להיווצרות הקשרים בין הרשתות המוחיות ובתוך הרשתות עצמן. המחקר נעשה על מאגר של סריקות דימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI) – שיטת דימות המאפשרת למדוד פעילות של אזורים שונים במוח בעת פעילויות שונות. לחוקרים היו סריקות של 275 מוחות של ילדים ובני נוער עם הפרעות קשב, ו-481 סריקות של ילדים ללא הפרעות קשב, שכולן נעשו בשעת מנוחה. התברר כי לילדים עם הפרעת קשב היו קשרים בשלים פחות בין "רשת מצב הברירה" לבין רשתות מכוונות-משימה.

האיחור בהתבגרות הקשרים המוחיים עשוי להסביר מדוע אנשים עם ADHD מתקשים לשמור על פוקוס ומדוע דעתם מוסחת בקלות. יתרה מזאת, החוקרים מקווים שממצאיהם יובילו למציאת "סמן נוירולוגי" להפרעת קשב וריכוז ולפיתוח שיטת אבחון המבוססת על סריקה של המוח. באותו האופן ניתן יהיה לבדוק אם הילד מגיב לטיפול שניתן לו, והחוקרים כבר מגייסים מתנדבים למחקרי המשך.

מחקר זה מצטרף למחקרים קודמים שהפנו את הזרקור לתהליכי ההתבגרות של המוח ולזיקה שלהם ל-ADHD. בין היתר, נשאלה השאלה אם מוחם של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז מתבגר בקצב אחר או לחילופין באופן שחורג לחלוטין מהתבניות המוכרות.

מחקר שנעשה לפני כמה שנים במכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב בדק באיזה גיל קליפת המוח מגיעה לשיא עובייה, כלומר מתי תהליך הגדילה שלה מושלם. נמצא כי מוחם של ילדים עם הפרעת קשב עבר תהליך התבגרות נורמלי לחלוטין, אך במקומות מסוימים הוא היה איטי יותר – עם איחור של שלוש שנים בממוצע: אזורים בקליפת המוח שאצל ילדים "רגילים" הבשילו בגיל שבע וחצי, הגיעו לבגרות רק בגיל עשר וחצי. העיכוב ניכר במיוחד באזורים בחלק הקדמי של קליפת המוח, השולטים בתהליכים קוגניטיביים כמו קשב ותכנון מוטורי. המדען שהוביל את המחקר, ד"ר פיליפ שו, אמר אז כי מדובר בממצא מעודד להורים, שאף עשוי להסביר מדוע אצל ילדים רבים התסמינים מתמתנים או נעלמים עם הגיל.

הקשר בין מבנה המוח להתמתנותה של הפרעת הקשב עם ההתבגרות עמד במוקד מחקר עדכני נוסף, שנעשה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) והתפרסם לפני כמה חודשים בכתב העת Brain. מושאי המחקר היו 35 מבוגרים שבילדותם אובחנה אצלם הפרעת קשב וריכוז. 13 עדיין סבלו ממנה כמבוגרים, והיתר כבר לא דיווחו על התסמינים האופייניים להפרעה. החוקרים השוו בין סריקות המוח של הנבדקים משתי הקבוצות במצב מנוחה, וצירפו לשם ביקורת אנשים שמעולם לא הייתה להם הפרעת קשב.

מחקר זה מחזיר אותנו ל"רשת מצב הברירה" במוח, האחראית לפעילות מחשבתית פנימית. בניסויים קודמים, מסבירים החוקרים, נמצא כי במוחותיהם של אנשים עם הפרעות קשב היה חוסר סנכרון בין הפעילות המוחית בשני צמתים חשובים ברשת זו, שלא כמו במוחותיהם של אנשים שלא סובלים מההפרעה. המחקר החדש מצא כי הסנכרון בין שני הצמתים שב והופיע אצל אנשים שכבר לא דיווחו שהיו להם תסמיני ADHD. "המוח שלהם נראה עכשיו כמו מוח של אנשים שמעולם לא הייתה להם הפרעת קשב", סיפר החוקר ד"ר ארון מטפלד. לדברי החוקרים, ממצאיהם מאפשרים להצביע על הבדל ביולוגי ברור בין שתי קבוצות המטופלים.